ספר זה הוא מסע אל תוך עולמי הפנימי, עולם של זכרונות, קונפליקטים ורגשות לכודים. יצירותיי, המוצגות לפניכם, הן ניסיון לשחזר  רגעים מחיי הפרטיים ומבנכי נפשי, אני, בחור ישראלי, שגדל בחברה מאצ'ואיסטית, בה רגשות כלפי גבר אחר הן לרב בגדר "אחוות אחים", - פיזית וחמה אך לעיתים רחוקות גם חוצה את הקו המסוכן בין חיבוק חברי, לזה מתוך אהבה ותשוקה.

הדילמה מתעצמת בחיים הצה"לים, בהם לומר: "אני אוהב אותך אחי",  הוא עניין של מה בכך.

מיומה הראשון במדי החאקי, אישיותך המתבגרת נדרשת לאיפוק על ידי מפקדיה, ואתה הופך לחלק מישות קולקטיבית המלאה ברגשות עזים ומנוגדים : פחד, אושר, תקווה, מתח רגשי ופיזי, שיעבוד וחופש (מבית ומהוריך), אימה ויופי, עצבות ושמחה, וכן, גם השתוללות מוגברת של הורמונים. בין לילה אתה הופך מילד לגבר, גבר שיש לו הזכות (ולעיתים החובה) לאהוב ולשנוא, לחיות ולמות, להתאהב ולהרוג...   

הקו הדק בין הומו-סוציאל לבין הומו-ארוטי בחיים הצבאיים, יכול להיות מאוד מבלבל ומתסכל לחייל הומוסקסואל. חיילים מחבקים ומנשקים איש את רעהו, אומרים "אוהב אותך" אחד לשני, ישנים יחד, פעמים נשענים אחד על חזה שני, משחקים "משחקי בנים" כמו לזרוק מים וסבון במקלחות המשותפות, חולקים מקלחת חמה, מאוננים יחד.

התגייסתי ב1988. בסדרת תמונות בספר שלפניכם, ניסיתי לשחזר את אותם רגעי בדידות שחשתי פתאום, עת נקרעתי בתוך  רגשות מבולבלים בין "אהבת אחים" ובין משיכה מינית לחבריי לנשק, פחדים מהולים ביופי ופנטזיה.

לחיילים חזות גברית, בטחון עצמי, יופי. כך גם החיילים שבתמונותיי. אבל תביטו להם לרגע בעיניים. אלו מגלות את הרגשות האמיתיים. גוף האוצר בתוכו יופי, גבריות ונעורים, כשהוא גדוש במיניות מתפרצת, יכול להוליך שולל – העיניים, הן אלה המספרות את הסיפור כולו - עצבות תהומית, תשוקה אסורה ונסתרת, פחד ובלבול בעיניהם. האם תצליחו להבחין בכך?

עיניו של חייל בודד אחר בבסיס בו שרתתי, הובילו אותי אל החופש, אל ההבנה כי אני לא לבד.  

גם לאחר החוויה הצבאית שלי וה"גילוי העצמי", הפחד והבלבול לא נמוגו: פחד מהמפגש הראשון עם גבר (עת עניתי למודעה בעיתון); פחד כי לילה ארוך של תשוקה מגיע אל קיצו; הקונפליקט הקיים בניהול מערכת יחסים ולחיות חיי זוגיות; הריקנות בקימה משותפת אחרי לילה של תשוקה סוערת; הפנטזיה במפגשים אקראיים על החוף; החיפוש אחר האמת הנסתרת; השבריריות שמאחורי הכוחניות; הנצחיות שביופי, העצבות שבו, הפחד האין סופי שניצב מאחוריו – כל אלה הם קונפילקטיים נצחיים שניסיתי לשחזר בסדרת תמונות. בחלקן אפילו חזרתי לזירת הארועים המקורית, וצילמתי שם.

חלק מהתמונות בספר מבויימות, וחלקן לא. הראשונות שייכות לתקופה המוקדמת של חיי, בה כל חיבה בין שני גברים היתה פנטזיה, חלום, "אידיאל". גישה זו הולידה תמונות "חלומיות" , כמו הסדרה של שלושת הבחורים על החוף. בתקופה מאוחרת גיליתי את "החיים האמיתיים" בחיי הפרטיים, וכתוצאה מכך עברתי לצילום תמונות קצרות בזמן אמת, של חיינו ושל אלה הסובבים אותנו. זה הכיוון החדש שלי.

מקווה שתהנו ממסע זה, ותמצאו אתה האמת הפנימית בין התמונות האלה ...